ספר חדש של ד”ר יונתן קושניר ורם קושניר לעזרה עצמית להורים וילדים להתמודד עם פחדים בלילה וקשיי שינה. לילדים זהו סיפור הומוריסטי ולהורים הסבר המבוסס על הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם קשיים אלו. לכניסה לעמוד הספר אנא לחצו כאן לראיון עם ד”ר יונתן קושניר על הספר בערוץ 13 אנא לחצו כאן      

שמחר לבשר כי הושק אתר חדש לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בנדודי שינה – אינסומניה ניתן להעזר בכלים רבים שיש באתר לכניסה לאתר לחצו על הכתובת למטה www.insomnia.co.il

אחרי לילה בו לא ישנים טוב צריכים “לשמור ולחסוך אנרגיה” – למשל, לבטל פגישות, לעבוד לאט יותר,להמנע מלהפגש עם חברים, לא להחזיר טלפונים, לצאת פחות פעולה זו למעשה תפגע ביכולת להרדם בלילה, תוריד את מצב הרוח ותפגע בתפקוד כתוצאה מפעילות מופחתת השלמת שעות שינה במהלך היום אפילו לזמן קצר כדי “לפצות על הפגיעה בשינה

בטבלה זו מוצגות שעות שינה מומלצות לילדים ולמבוגרים לפי גיל

שאלה שחוזרת על עצמה רבות. האם הילד לא ישן מספיק בגלל התנהגויות בעיתיות במיוחד סביב השינה, או האם הילד מתנהג באופן בעייתי בגלל שלא ישן מספיק. התשובה היא ככל הנראה גם וגם. כך שנוצר פה “מעגל אכזרי” בו שינה משובשת מובילה לקשיי התנהגות והם מובילים לשינה משובשת. במאמר מערכת שפורסם ב- JAMA Pediatrics בשנת

חריקת שיניים בשינה אצל ילדים מה היא חריקת שיניים? חריקת שיניים מוגדרת כשחיקה חוזרת או הידוק השיניים במהלך השינה. זה די שכיח אצל ילדים. ילדים ומתבגרים יכולים לחרוק שיניים בכל שלב של השינה ובכל זמן של הלילה. הם גם עלולים לעשות זאת בזמן שהם נרדמים. במרבית המקרים, חריקת שיניים אינה גורמת לנזק וזהו דבר

פעמים רבות נשאלת השאלה מה יותר “קשה”, או מה משבש יותר את השינה של ילדים ומבוגרים. האם זה שאנחנו לא ישנים מספיק או זה שמתעוררים בלילה. למרות ששאלה זו נשאלת רבות ולמרות השכיחות הגבוהה בחיי היומיום, התעוררויות לילה חוזרות של והשלכותיהן הקוגניטיביות והרגשיות קיבלו פחות תשומת לב מחקרית בהשוואה לסוגים אחרים של הפרעות שינה.

למרות שתגובת דיכוי ההורמון מלטונין באור מאופיינת היטב במבוגרים, מחקרים הבודקים את השפעה זו אצל ילדים הם נדירים. מטרת מחקר שפורסם לאחרונה היתה לבדוק את דיכוי המלטונין כתוצאה מאור בערב בקרב ילדים בגיל הגן. ילדים בריאים הקפידו על לוח זמנים קפדני של שינה במשך 5 לילות. ביום השישי, ילדים נכנסו לסביבת אור עמום (מתחת

שינה, כדי שתגיע, דורשת מאיתנו לא לעשות שום דבר. בניגוד להרבה דברים אחרים בחיים.אצל רובנו, רוב הזמן, אנחנו נכסים למיטה, בסופו של דבר עוצמים עיניים והשינה מגיעה, בלי מאמץ מיוחד. חלק מאיתנו מתאמצים בצורה מאוד מאסיבית כדי לנסות להביא את השינה. “דורשים” מעצמנו להרדם, עושים נשימות מיוחדות, שומעים מוזיקה מיוחדת, שמים ריחות מסויימים. חלק

    מה הם נדודי שינה? נדודי שינה מתייחסים לקשיים בהירדמות או להישארות ערים, כולל השכמה מוקדמת מאוד בבוקר. כ 10% מהמתבגרים סובלים מנדודי שינה כרוניים ואצל ילדים זה הרבה פחות שכיח. נדודי שינה יכולים להיות קצרי טווח, אז הם בדרך כלל קשורים לאירוע מלחיץ, או שהם יכולים להיות כרוניים.  פעמים רבות נדודי שינה