שינה משותפת של הורים וילדים
הורים רבים מתלבטים האם להשאיר את תינוקם לישון בחדרם או להעבירו לחדר נפרד. ישנם יתרונות וחסרונות לכך שתינוקכם הינו שותף לחדר. אחד היתרונות הוא נוחות הגישה אליו במהלך הלילה. הורים רבים גם נהנים מכך שהם יכולים להעיף מבט במהלך הלילה ופשוט להנות מנוכחות תינוקם. אחד החסרונות העיקריים הוא ששינה משותפת עלולה הוביל למחסור בשינה לכולם. ההורים ישנים פחות מכוון שכל פעם שהתינוק “מצייץ” ישנו פיתוי להגיב אליו. סביר להניח שההורים יתעוררו יותר רק כדי לבדוק אותו ולוודא שהכל בסדר. גם שינת התינוק עלולה להיפגע. מחקרים רבים מראים כי תינוקות הישנים בחדר הוריהם ישנים פחות. אחת הסיבות לכך היא שכאשר ההורים מגיבים למשל לבכי תינוק, התינוק מתעורר וגם הוא ישן פחות. בנוסף, גם פעילות ההורים עצמם במהלך הלילה יכולה להעירו. חסרון משמעותי נוסף הוא בקושי שעלול להיווצר בסופו של דבר להעביר את התינוק לחדר נפרד. ככל שההורים מחכים יותר, כך זה נהיה קשה יותר. התינוק יתרגל לחלוק חדר עמם ויתקשה לעבור לישון בחדר לבדו כשיגדל. חשוב כי ההורים יעשו מה שמרגישים שנכון להם.
שינה משותפת עם תינוקכם במיטה
ישנם הורים אשר מעדיפים כי תינוקם ישן עמם במיטתם. הורים רבים מאמינים כי דרך שינה זו הינה טבעית יותר מאשר זו בה התינוק ישן לבד בחדרו. ישנן אף תרבויות שבהן מאמינים כי השארת התינוק לבדו, אפילו לזמן קצר ביותר במהלך השינה ה היא אינה רצויה, מכוון שזה שם אותו “בסיכון רוחני”, כולל אפשרות של גניבת הנשמה. במחקר מסוים הורים הגיבו בהלם כששמעו שישנן תרבויות אחרות אשר בהן מניחים את התינוק לישון לבד בחדרו. אותם הורים האמינו כי השינה המשותפת מובילה את התינוק ללמוד חוקים ונורמות חברתיות.
לשינה משותפת יש יתרונות וחסרונות:
מבחינת היתרונות, ראשית, יש כאלו שמאמינים כי שינה משותפת הינה חיונית להתפתחותו הרגשית של התינוק. יש כאלה שטוענים כי דרך שינה זו היא “טבעית” יותר וחברות רבות מאמצות את דרך שינה זו. שנית, שינה משותפת מעניקה זמן נוסף להורים עם תינוקם, במיוחד אם הם עובדים שעות רבות במהלך היום. שלישית, ישנם חוקרים הטוענים כי שינה משותפת מובילה לסיכון מופחת של תסמונת המוות בעריסה. אך ישנם חוקרים הטוענים להפך. נכון לזמן זה, לא ברור אם שינה משותפת מעלה או מורידה סיכון לתסמונת המוות בעריסה.
מבחינת החסרונות, לתינוקת הישנים עם הוריהם במיטה נטייה לפתח יותר הפרעות שינה. הם יתקשו לפתח יכולת הרדמות עצמאית ללא הוריהם ויתעוררו יותר במהלך הלילה. חסרון נוסף הוא עצם ההחלטה להפסיק את השינה המשותפת. באיזה גיל מחליטים כי הגיע הזמן שישן בחדרו? ככל שמחכים יותר כך קשה יותר להעבירו. שלישית, בטיחות. למשל, תינוקות יכולים ליפול מהמיטה או אף להחנק מכריות.
חסרון משמעותי ביותר הינו ההשפעה הפוטנציאלית על היחסים בין בני הזוג. קשה לנהל שיחות ולקיים יחסי מין כשיש תינוק במיטה. כבדיחה, אנשים רבים טוענים כי אמצעי המניעה הטוב ביותר הוא תינוק. לבסוף, מקור מתח נוסף ליחסים בין בני הזוג הינו חוסר הסכמה בין הצדדים כשצד אחד מעוניין בשינה משותפת והצד השני לא.
חשוב כי תשאלו את עצמכם האם אני רוצה כי ילדי ישן במיטתי מכוון שאני חושב שזה לטובתו או שאני חושב שזה לטובתי (למשל, האם אני רוצה שישן איתנו כי זה ירחיק אותי מבן זוגי או אני כל כך דואג לתינוק שאני לא מסוגל שלא יהיה לידי). היו בטוחים כי התינוק הישן במיטתכם אינו משמש כאמצעי להתחמק מהתמודדות עם בעיות קימות בין בני הזוג.
ישנם שני סוגים של שינה משותפת. הראשון, הורים המחליטים באופן יזום כי הם רוצים כי תינוקם ישן במיטתם (או בחדרם). השני, השינה המשותפת משמשת כאמצעי לפתור בעיית שינה של התינוק. הורים רבים מוצאים כי קל יותר להרדים ולהרגיע את התינוק במיטתם אם הוא מתקשה להירדם בתחילת הלילה או שמתעורר מספר פעמים רב במהלך הלילה. הם פשוט לא מצאו פתרון טוב יותר.
אם החלטתם כי תינוקכם ישן עמכם במיטתכם כדאי להקפיד על מספר דברים:
- להקפיד על בטיחות – למשל, שלא יוכל ליפול מהמיטה, להקפיד כי כלי מיטה שיכולים לחנוק אותו לא יהיו בקרבתו (שמיכות עבות, כריות) ולא לישון עימו כשאתם חולים. ישנם היום אמצעים המאפשרים לשים את התינוק צמוד למיטתכם.
- ישנן דעות רבות המתנגדות או מצדדות בשינה משותפת. חשוב להדגיש כי ההחלטה על שינה משותפת צריכה להיעשות בהסכמת שני בני הזוג מתוך המחשבה כי זה הדבר הנכון לעשותו.
- אם החלטתם כי אתם מעוניינים בשינה משותפת אך לא לטווח הארוך, כדאי להעביר את התינוק לעריסה עד גיל 3 חודשים. לאחר מכן זה אפשרי אך עלול להיות קשה יותר.
- הקפידו כי אתם ותינוקכם תשנו מספיק.
מעבר למיטה נפרדת
אין זמן “בדיוק נכון” בו צריך לעשות את המעבר של הילד למיטתו. עשו את המעבר כשאתם וילדכם מוכנים לכך. יש משפחות שמחכות כי ילדם “יאותת” כי הוא מעוניין בכך, אולם לא כל הילדים חושבים כי זה מה שהם רוצים עד שהם מוצאים בן/בת זוג.
אם החלטתם לעשות את המעבר, הימנעו מלעשותו כשיש עוד שינויים ברקע, למשל בזמן גמילה. לילדים קשה להתמודד עם כמה שינויים במקביל. עשו את המעבר בהדרגה וזכרו כי התהליך עלול להיות לא קל לילד (ולכם):
הנה מספר דרכים לעשות את המעבר בצורה מדורגת וקלה יותר:
א. ניתן לעשות שינויים קלים, למשל בתחילה להשכיבו במיטתו ובמהלך הלילה ישן במיטתכם.
ב. עודדו את הילד להשתמש ב”חפץ מעבר” (אם אין לו), כגון בובה של חיה, שמיכה.
ג. ניתן להתחיל את השינוי בזמן שנת הצהריים. יש הורים שמוצאים כי זמן זה הינו קל יותר מאשר בערב.
ד. אפשר גם להתחיל לעשות את “טכס” השינה בחדר הילד. למשל להלביש פיג’מה, לשיר שירים וכו’ בחדרו ולאחר מכן להביאו למיטתכם.
ה. להתחיל בכך שהילד ישן במזרון נפרד בחדרכם (כמובן בהתאם לגיל הילד).
ו. דרך נוספת היא להיות ליד הילד או אף לישון עימו בחדרו ואז להתנתק בהדרגה.
ז. המפתח הוא שהילד יירדם לבד, ללא תלות בכם ובנוכחותכם. אפשר ליישם גם שיטה בה נכנסים ובודקים את הילד כל מספר דקות בזמן בהשכבה עד שנרדם.
ח. כשהילד יתחיל להירדם טוב יותר בתחילת הלילה ותרד התלות בכם, סביר כי תראו שיפור במהלך הלילה ופחות יקיצות. במידת הצורך, ניתן גם ליישם את הרעיונות שהוזכרו לזמן ההשכבה גם במהלך הלילה.
זכרו כי תהליך זה עלול לא להיות חלק ביותר. צפו לעליות וירידות, אך הקפידו לשדר רוגע ולהמשיך עם התוכנית באופן עקבי. בילדים מבוגרים יותר ניתן גם לשלב פרסים במהלך שלב מעבר זה.
שינה משותפת אצל ילדים עם פחדים והפרעות חרדה
כאמור חלק מההורים של תינוקות ושל ילדים מבוגרים יותר משתמשים בשינה המשותפת כדרך ל”פתרון” בעיות שינה או ל”פתרון” של פחדים וחרדות של ילדיהם. תהליך ההליכה לשינה וההירדמות יכול להוות אתגר רציני ומלחיץ, במיוחד לילדים צעירים, במספר היבטים: הפרידה המשמעותית מההורים, ההתנתקות מחיי החברה המשפחתיים, ההכרח להיות לבד, ההתמודדות עם חושך והקישור השלילי שלו ל”כוחות רעים” (למשל, מפלצות, רוחות רפאים, פושעים). והחוויה של איבוד שליטה (למשל איבוד שליטה על פעולות גופניות). אצל ילדים הסובלים מפחדים משמעותיים ואף מהפרעות חרדה, זמן זה יכול להיות קשה במיוחד ולהיות מאופיין בעוררות גופנית מוגברת, תלות רבה וצורך בקרבת ההורים. בזמן זה צצות מחשבות מפחידות ומדאיגות רבות.
הורים לילדים הסובלים מפחדים משמעותיים ומהפרעות חרדה יכולים לחזק את פחדי ילדיהם והתנהגויות ההימנעות שלהם על ידי שימוש באסטרטגיות התמודדות לא יעילות כגון שינה משותפת, ניסיון חוזר ונשנה להרגיע את הילד והארכת זמן שינה. כאמור, לאורך זמן גישות אלו מונעות מהילד יכולת להתמודד עם פחדיו ולפתח יכולת הרגעה עצמית. אלו בתורן פוגעות בשינה ומגבירות את הפחדים והחרדות.אולם, עקב המצוקה הרבה של הילד וחוסר כלים להתמודד עמה, הורים רבים מאמצים את גישות התמודדות אלו לטווח הארוך ובכך משמרים ומגבירים את הבעיה. סיבה נוספת אשר בגללה הורים רבים מאמצים את שיטות התמודדות אלו היא עקב הפגיעה הקשה באיכות השינה שלהם ובתפקודם היום יומי.
בהקשר זה, במחקר של פרופ’ אבי שדה ושלי בו בחנו את הקשר בין פחדי לילה והפרעות שינה של ילדי גן, מצאנו כי איכות השינה של הילדים הייתה משובשת יותר ככל שנוכחות ההורים, כדרך התמודדות עם הפחדים, הייתה רבה יותר במהלך הלילה.
אם ילדכם סובל מפחדים/חרדות משמעותיים לאורך זמן ו/או הפרעות שינה נלוות רצוי לשקול פניה לגורם מקצועי.
מקורות וקריאה נוספת:
אבי שדה – לישון כמו תינוק
Jodi A. Mindell – Sleeping Through the Night