פטנטים, התנהגויות בטחון וחפצי בטחון בהפרעות חרדה

פעמים רבות מגיעים מטופלים המתארים איך במשך שנים על גבי שנים הם מנסים להתמודד עם החרדות והפחדים שלהם בצורות שונות ומגוונות. אחד הדברים המשותפים כמעט בכל שיחות אלו, זו העובדה כי האנשים משתמשים שוב ושוב ושוב באותה דרך התמודדות, או באותם “טריקים” אך מוצאים את עצמם במצב קשה יותר כשהחרדות הולכות ומתגברות ומשתלטות על מגוון תחומי חיים רבים.

המונח “פטנט” או התנהגויות בטחון (וחפצי בטחון) הוזכר במספר מאמרים באתר. מונח זה הינו מרכזי ביותר בטיפול בהפרעות חרדה. הכוונה היא למגוון הטריקים, ההתנהגויות והשימוש בחפצים שאדם עושה כתגובה למחשבות והתחושות המפחידות שמתעוררות אצלו. המטרה של פטנטים אלו היא (לפחות זו האמונה) היא להוריד את ה”סכנה” שהאדם חושב שנמצא בה וכך גם להוריד את תחושת החרדה. דבר זה מאוד מתגמל כי הוא מוביל פעמים רבות להקלה בחרדה. הבעיה היא שזהו אחד הגורמים המרכזיים שתורמים לשימור המחשבות והתחושות המפחידות/מאיימות. אומנם לטווח הקצר האדם מרגיש הקלה אך לאורך זמן הוא נכנס למעגל אכזר שרק תורם להמשכיות ואף לחיזוק החרדות. הדבר משול לאדם שמכור לסמים שמגיע לרוויה ממינון מסויים ויצטרך כל כמה זמן להעלות את המינון כדי להגיע לתחושת ההקלה. הבעיה היא גם שהאדם ממשיך להתנהל שוב ושוב באותה דרך בלי להגיע לכיוון של ריפוי וכיוון שיחלץ אותו מהמעגל האכזר הזה. הדימוי הוא אדם המתחפר בחור עם מכוניתו ולוחץ על הגז יותר ויותר כדי להחלץ, אך לאורך זמן מוצא עצמו עמוק ועמוק יותר.

ישנן דוגמאות רבות לשימוש בפטנטים בהפרעות חרדה והנה מספר דוגמאות מתחומים שונים:

שטיפת ידיים בגלל חשש מזיהום – אנשים רבים הסובלים מ OCD  (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית) שוטפים את הידיים פעמים רבות במהלך היום בגלל החשש כי אם לא ישטפו ידיהם ה”מזוהמות” יובילו אותם לחלות במחלות ואף להדביק אחרים. השטיפה עצמה יכולה להעשות בצורת טכס חוזר ונשנה בעוצמות חזקות. התוצאה פעמים רבות היא שנגרמים פצעים בידיים אשר בתורם מובילים לזיהום.
הסתרת העיניים כדי “לא להיות בולט” – אנשים הסובלים מחרדה חברתית יאמצו פטנטים רבים כדי להוביל להפחתה בתחושת האיום שעולה מול אנישם אחרים. “שיבחנו אותי”, “שאהיה במרכז תשומת הלב”, “יתנו לי ביקורת” וכו. אנשים אלו מסגלים לעצמם פטנטים רבים. למשל לבוש מסויים שכביכול לא מושך תשומת לב או הליכה עם משקפי שמש כדי לכסות על העיניים (שלא יוצר מגע עין) גם ביום חורף. התוצאה היא כמובן פעמים רבות שאמצעים אלו מושכים אש.
הרגעה של הורים את ילדיהם באופן חוזר ונשנה – ילדים רבים הסובלים מחרדות פונים רבות להוריהם כדי לקבל  “הרגעה”  באופן חוזר ונשנה. למשל ילד עם חרדת פרידה שואל כל יום את הוריו “האם יבואו לקחת אותו מבית הספר”, “תבטיחו לי שלא יקרה לכם כלום”. ילד עם דאגנות שואל את הוריו ומבקש הבטחות כי לא תהיה רעידת אדמה בישראל וכו’. כמו שהוזכר פעמים רבות במאמרים באתר, דרך זו מובילה לאי התמודדות הילד עם המחשבות המפחידות וההמצאות במצב חרדה, כך שהופל לתלוי בהוריו והחרדה נמשכת במלוא עוצמתה.
ניסיון להסיח את הדעת או להפסיק לחשוב על מחשבות מדאיגות – אנשים רבים הסובלים מדאגנות מנסים להתמודד עם פרץ המחשבות בצורה של הסחת דעת או ניסיון להפסיק את המחשבה. התוצאה היא אפקט ריבאונד (ראה ניסוי השפן הורוד) שבו המחשבות האלה רק הולכות ומתעצמות ותדירותן עולה.
המטרה הטיפולית היא בראש ובראשונה לעזור למטופל להבין כי דרך התמודדות והתהליך הוא כזה שלא מוביל לפתרון ואף להחמרה. השלב הבא הוא להוביל להפסקה של שימוש בדרכי התמודדו אלו ולהשתמש במגוון אפשרויות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי להוביל לדרך אחרת, דרך שבתקווה תוביל להתמודדות נכונה עם הקשיים ולהורדת הביטוי של הקשיים והחרדות.


השארת תגובה