הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) בילדים ונוער וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

* בסוף עמוד זה יש 3 חוברות הסבר מפורטות להורדה (PDF) על OCD לילדים/ילדות, נערים/נערות ולהורים.

OCD (הפרעת טורדנות כפייתית) היא הפרעה המאופיינת במחשבות חוזרות ובלתי רצויות (אובססיות), ובפעולות (הן התנהגותיות והן מחשבתיות) שמבצעים בניסיון לפטור את עצמם מהחרדה או התחושה הלא נעימה הנגרמת על ידי אותן מחשבות (קומפולסיה). היא מתבטאת בצורות שונות ונעה בין דרגת חומרה קלה לקשה.
כאשר ילדים מוטרדים מבעיותיהם האובססיביות הם עשויים לחוות רמות לחץ וחרדה גבוהות ולגלות שהבעיה גוזלת הרבה מזמנם ומתשומת הלב שלהם.
מחקרים מעריכים שבין 1.9-3% מהילדים סובלים מ – OCD.
OCD יכול להיות מאוד מפחיד אפילו בשביל מבוגרים, וסובלים צעירים יותר עשויים לחשוב שהם "משתגעים" או שהם היחידים שמרגישים בצורה כזו. חשוב מאוד לציין כי בהחלט ניתן להתגבר על הפרעה זו, אך לרוב צריכים הסובלים ממנה תמיכה רבה, מחברים/ משפחה וממומחה רפואי.
הורים רבים לסובלים מOCD- במרבית המקרים אינם מודעים לאופן שבו ניתן לסייע לילדם על הצד הטוב ביותר. המחלה עשויה להיות מאוד מבלבלת לכל המעורבים בדבר ויכולה להעמיס על מערכות היחסים במשפחה.
מורים בבית הספר או באוניברסיטה עלולים להבחין שמשהו אינו כשורה, אך לא להיות בטוחים כיצד לגעת בנושא.
לפעמים דפוסי התנהגות בOCD- יכולים להיות מינימליים ולהיחשב הרגלי ילדות, וייתכן שבסופו של דבר יעברו לילדך עם הגיל.

לאילו תסמינים עליי לשים לב?

רק איש מקצוע רפואי יהיה מוסמך לאבחן את ילדיך כסובלים מ-OCD, אולם ישנם סימנים העשויים לספק לכם אינדיקציה שהם אולי סובלים מהפרעה זו, כגון:

  • רצון שחדרם יסודר בצורה מסוימת, כשכל החפצים ערוכים באופן מושלם
  • שטיפת ידיים חוזרת ונשנית או ממושכת, רחצה/ מקלחת חוזרת ונשנית
  • דאגה מופרזת לכתב היד שלהם ולסדר של שיעורי הבית שלהם
  • דאגה מכך שיאונה רע לאהובים שלהם, כגון: הורים, אחים, חברים או חיות מחמד
  • מאמצים קיצוניים להגן על בית המשפחה המתבטאים בבדיקה חוזרת ונשנית של מנעולים וברזים
  • הרגשה בצורך לספור בזמן שהם מבצעים משימות מסוימות, לעתים בכפולות של מספר ספציפי
  • סירוב להשליך או להיפרד מחפצים הנראים ישנים או חסרי ערך
  • דאגה מופרזת מפני הידבקות במחלות מסוימות או מלהיות חולים

יש מספר כמעט אינסופי של 'נושאים' של OCD; אלה המופיעים מעלה הם רק חלק מהנפוצים ביותר.

תסימינים חרדות אצל ילדים ו OCD

תסמינים שכדאי לשים לב בבית הספר

טיפול בחרדות אצל ילדים
פעולות אובססיביות הקשורות לנקיון בילדים

הרשימה הבאה מתארת כמה מהתסמינים השונים שצוות בית הספר עשוי לראות או להיות מודע להם:

 

  • חוסר תשומת לב (התלמיד עשוי להתנהג באובססיביות או לבצע טקסים מנטליים)
  • ירידה בציונים
  • ביקורים תכופים או ממושכים בשירותים
  • חוסר יכולת לגעת בחפצים, בבדים או באנשים אחרים
  • שאילת שאלות מרובה וצורך בהרגעה
  • הימנעות מהשתתפות בפעילויות בית ספריות בנוכחות ילדים אחרים
  • הגעה מאוחרת לבית הספר
  • הגשה מאוחרת של משימות
  • מחיקה תכופה וחוסר שביעות רצון מהעבודה שהושלמה
  • התנהגות חוזרת (רפטטיבית)
  • קשיים בקבלת החלטות

 מדוע יש לילד שלי OCD?

OCD אינו פגם באופי או סימן לחולשה. זה גם לא אומר שלסובל ממנה הייתה ילדות קשה או שאתם הורים גרועים. היום סבורים ששילוב של גורמים סביבתיים ופיזיולוגיים הם הגורמים ל-OCD, אך אין שום תשובה מוצקה לשאלה מדוע אנשים מסוימים מפתחים OCD בעוד שאחרים לא; בהחלט אין זו אשמתו של אף אחד.

אילו הן האובססיות ואילו הן הקומפולסיות?

אובססיות הן המחשבות הראשוניות הגורמות לחרדה, וקומפולסיות הן הפעולות או הטקסים (שיכולים להיות מנטאליים או פיזיים) אשר מוצאים לפועל על ידי הסובל מההפרעה, בניסיון להקל על החרדה ועל תחושת אי הנוחות.

הרשימה שלהלן מציעה כמה דוגמאות לאובססיות המתרחשות בצורה נפוצה וקומפולסיות אפשריות בסוגריים:

  • הידיים שלי מלוכלכות ומכוסות בחיידקים שיהפכו אותי או אנשים אחרים לחולה (שטיפת ידיים חוזרת, לרוב טקסית)
  • אולי אדחף את אחותי הקטנה מהנדנדה בגן השעשועים (הימנעות משהייה לבד עם האחות; חקירה חוזרת שלה ושל אחרים על מנת להבטיח שהיא בריאה ובטוחה)
  • אם אין לי חדר שינה מסודר למשעי אז משהו רע יקרה (ניקיון/ סידור מופרז של החדר שלהם)
  • ייתכן ששכחתי לכבות את האור כשעזבתי את אחד החדרים והם יכולים להתלקח ולגרום לשריפה שעשויה להרוג את בני משפחתי והכל יהיה באשמתי (בדיקה חוזרת ונשנית של מתגי האור כדי להבטיח שהם כבויים; בקשה מאנשים אחרים לבדוק משום שהסובלים מההפרעה אינם בוטחים בשיקול דעתם)
  • יכול להיות שפגעתי במישהו היום או שעשיתי דבר מה שאינו כשורה ('התוודות' על מעשים שנתפשים בעיניהם כרעים; בקשת הבטחה שהכול בסדר)
  • מישהו עלול לפרוץ לבית ולגנוב את חפציהם של אבא ואימא או לתקוף אותם (בדיקה מתמדת שהדלתות והחלונות נעולים ובקשת הבטחה שאנשים אחרים בודקים גם הם שהדלתות והחלונות מאובטחים)
  • אני מרגיש שאולי נגעתי בילד צעיר יותר באופן שאינו הולם (הימנעות משהייה במחיצת ילדים צעירים מאוד; חיפוש של הבטחה שהסובל מההפרעה לא נגע או חלף על פני ילדים הקרובים אליו כשנמצאים במרכז קניות עמוס; הסובל יהיה טרוד במחשבות בלתי רצויות ודוחות באופן אובססיבי, שהוא נגע בילד באופן בלתי הולם בזמן שהם חלפו האחד על פני השני)

קומפולסיות יכולות גם להיות מנטאליות ולאו דווקא פיזיות, דבר הגורם להן להיות קשות הרבה יותר להבחנה על ידי אנשים אחרים. לדוגמה, סובלים מההפרעה עשויים להריץ אירועים מן העבר בראשם באופן חוזר ונשנה במאמץ לבדוק שלא פגעו באף אחד. הם עשויים גם לספור עד מספר מסוים בראשם משום שזה גורם להם להרגיש בטוחים.

מה עלי לעשות אם אני סבור שלילדי יש OCD?

אם אתם חושבים שלילדכם יש OCD הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לדבר עם רופא המשפחה שלהם (אם מדובר בילד קטן). כשמדובר בילדים גדולים יותר/ בני נוער, ייתכן שהם ירצו לדבר עם רופא המשפחה בעצמם, אבל עליכם לעודד אותם לבקש עזרה. בזמן שהמודעות ל-OCD הולכת וגדלה, למרבה הצער עדיין ישנם רופאי משפחה שמחזיקים בידע מוגבל מאוד על המחלה.

רופא המשפחה יוכל אז לארגן הפניה למרכז לבריאות הנפש לילד ולמתבגר. שם תוכלו אתם ו/או ילדכם לדון בתסמינים שלהם עם בעל מקצוע באזורכם, אשר יודע כיצד לאבחן ולטפל בOCD-.

אפשר כמובן לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר על מנת לבצע הערכה קלינית ולהמליץ על טיפול.

התערבות מוקדמת הינה חיונית; ישנן הוכחות בולטות שככל שOCD- מאובחן ומטופל מוקדם יותר, כך הסיכוי להחלמה טובה יותר גדל.

מהם הטיפולים המומלצים ב – OCD?

הטיפול ב-OCD שנחשב לטוב ביותר נקרא CBT (טיפול קוגניטיבי – התנהגותי). זהו טיפול 'בדיבור' אשר מתמקד בסיוע לילדים להטיל ספק באמונות הלא מועילות שלהם, ובמתן כלים הכרחיים להתמודדות עם הOCD- שלהם. אנו יודעים ממחקרים קודמים שCBT- מסוגל לסייע לאנשים הסובלים מ -OCD.
כשאנשים עוברים CBT הם לומדים כיצד מחשבות, רגשות ומעשים מחוברים זה לזה. הם אף לומדים כיצד להתמודד עם מחשבות ורגשות מדאיגים. המטפל בCBT- יבלה זמן בדיבור עם ילדיכם על ה-OCD שלהם (והם אף עשויים לרצות לשוחח עמכם, בייחוד אם מדובר בילד קטן או שהילד אינו רוצה לדבר על הנושא בפתיחות). או אז, בעזרתו של הילד הסובל, הם עשויים ליצור היררכיה של פחדי הOCD-. זה כולל את שימת פחדי ה-OCD בסדר על פי מידת החרדה והמצוקה שהם גורמים. על המטפל לסייע לילדך להתמודד קודם כל עם הפחדים הכי פחות מלחיצים ובהדרגה לעבוד על אלה המאתגרים יותר.
חשיפה ומניעת תגובה (ERP) צריכה גם היא להוות חלק מטיפול הCBT-. זה כולל חשיפה של ילדיך באופן מובנה מאוד לדברים הגורמים להם לתחושת חרדה ולמניעת הוצאתם לפועל של הטקסים הקומפולסיביים שלהם לאחר החשיפה.
כאשר המטפל ידריך ויאתגר את ילדיכם,  לעולם אין עליו להכריח אותם לעשות כל דבר שאינם חשים שהם מסוגלים לו.
ילדיכם יקבלו גם שיעורי בית למלא בין מפגשים, כגון כתיבת יומן של רמות החרדה שלהם או ניסיון להפחית את הביצוע של קומפולסיות מסוימות.
ילדים צעירים מאוד יונחו לדמיין שה-OCD שלהם הוא קצת כמו בריון, המנסה לגרום להם לעשות דברים שאינם רוצים לעשות, וחלק משיעורי הבית שלהם עשוי להיות לצייר תמונה של איך שהם חושבים שבריון ה-OCD שלהם נראה. זה יכול להועיל להם להתייחס לOCD- כאל בריון, כדי שהילדים לא ירגישו שהם אשמים ב-OCD שלהם.
ייתכן גם שזה יעזור לכם שתכינו את עצמכם לאפשרות שילדכם יסגיר תסמינים שלא הייתם מודעים להם קודם. יכול להיות שזה יעזור לכם לזכור של-OCD יכולים להיות תסמינים רבים. כאשר ילדים ואנשים צעירים מרגישים לראשונה שהם מסוגלים לתאר תסמינים, זכרו שאלה הם OCD. מחשבות פולשניות לרוב מכילות את המחשבות הכי מפחידות ונוראיות, וכתוצאה מכך מטבען הן עשויות לערב פחדים הנוגעים לפשע, אלימות או תוכן מיני. שמירה על רוגע וקבלה יסייעו לעודד את ילדכם לדבר בפתיחות.
עמידה בפני OCD יכולה להיות מפחידה. ילדים ובני נוער עלולים באופן טבעי להיות חרדים מהתנגדות לטקסים או מאי השלמה שלהם. ייתכן שמתן תזכורת לסובלים על אודות מה שהם מקווים להשיג כתוצאה מ-CBT יסייע להם. שמירה על המטרה בטווח הנראה לעין עשויה לסייע לאנשים צעירים להישאר ממוקדים בהחלמה. בלמידה של כל מיומנות חדשה, תרגול והתמדה הם מרכיבי מפתח. CBT דורש מסירות מהסובל ותמיכה מהמשפחה. ילדים קטנים מאוד עשויים להזדקק לטכניקות CBT אשר מותאמות לפעילויות שהינן ידידותיות יותר לילדים.

אם ילדי אינו מוכן לשתף פעולה ולהגיע לטיפול בהפרעה כפייתית טורדנית

ישנם מקרים רבים בהם ילדים ובני נוער אינם מוכנים להגיע לטיפול ממגוון סיבות אך התא המשפחתי נמצא במצוקה רבה. לעיתים אף ילד הסובל מ OCD יפגין אלימות כחלק מה"דרישה" למילוי ההוראות של ה OCD משאר בני הבית. חושב מאוד לציין כי גם במקרים אלה ניתן לעזור טיפולית דרך הדרכת והכוונת ההורים בהפחתה של האלימות ובהורדת "מילוי" הדרישות של ה OCD.

טיפול תרופתי בהפרעה כפייתית טורדנית

ייתכן שיוצע גם טיפול תרופתי, לרוב בצורת תרופות SSRI (מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים) נוגדות דיכאון, אשר עשויות לסייע בהפחתת החרדה אצל הסובלים מההפרעה, וכתוצאה מכך לסייע להם להרגיש מסוגלים יותר להתחייב ל- CBT.

ה – OCD של ילדי אינו קבוע – מה עליי לעשות?

תסמיני OCD יכולים להתמעט ולהתגבר, לרוב בשילוב עם לחץ בבית/ בבית הספר או עם אירועים טראומתיים אחרים בחיים. זה גם נפוץ שתסמינים ישתנו; לדוגמה, ילד שבעבר היה אובססיבי בנוגע לניקיון עשוי להתחיל לדאוג באופן אובססיבי בנוגע לסימטריה.
חשוב לזכור, לעומת זאת, שבלי קשר לאובססיות ולקומפולסיות עצמן, הגורם הוא זהה- OCD. מהותית, זה לא באמת משנה מהם התסמינים, משום שהטיפול צריך להתמקד בקריאת תיגר על המחשבות האובססיביות ועל דרכי ההתמודדות של הילד עמן.

שמעתי ש'הרגעה' אינה מועילה במלחמה ב-OCD; מה זה ומדוע כדאי שאמנע מזה?

'הרגעה' היא מונח שמשתמשים בו רבות ומשמעותו 'הסתגלות' לOCD-, או במילים אחרות היכנעות לו, שיתוף פעולה עמו ומילוי אחר דרישותיו. עבור הורים, פעמים רבות ההחלטה כיצד לתמוך בסובל מ-OCD ובו בזמן לא לתמוך במחלה עצמה, הינה החלטה קשה.
כאשר הסובל ממש נאבק  ב-OCD שלו ונמצא במצוקה, זוהי תגובה טבעית של ההורה לרצות להפסיק את הכאב. קל להגיד, "לא, הידיים שלך נקיות ולא צריכות שוב שטיפה", אך הסכנה היא שבפעם הבאה שהאובססיה תבוא, הסובל יחפש את העידוד מההורה, במקום לסמוך על האינסטינקטים של עצמו ולהתייצב נגד ה-OCD. יהיה זה טוב יותר שההורה יבקש מהילד לחשוב בעצמו על מה זה שגורם לו לרצות לשטוף ידיים שוב.
הרגעה אכן תפחית את החרדה של הסובל לזמן קצר אך למרבה הצער יש לה השפעה מזיקה בטווח הארוך. אם הילד ייתן לחרדה לעלות אז הוא ילמד בהדרגה שהחרדה נעלמת מעצמה, בהינתן זמן. אם לעומת זאת הוא ישתמש בהרגעה כדי להפחית את החרדה אז בפעם הבאה האובססיה והחרדה הנובעת ממנה יהיו חזקות באותה המידה, אם לא יותר.
לעומת זאת, במציאות יהיו מקרים בהם מתן הרגעה לילדכם הוא פשוט בלתי נמנע. אולי היה זה יום רע לילדכם או שמאוחר בלילה לדוגמה, וצריך לישון. בנסיבות אלה מתן מרגוע במקרים נדירים וקיצוניים אינו דווקא הדבר הלא נכון לעשות. חשוב שלא תייסרו את עצמכם אם זה קורה, אלא במקום זאת תזכו לשנת לילה טובה בעצמכם, ותדונו בבוקר הבא עם המטפל של ילדכם על טכניקות חלופיות להתמודדות עם המצב בעתיד.

מלאו שאלון חרדה  ואיש מקצוע יצור עמכם קשר בהקדם למתן משוב על תוצאות השאלון וכן לייעוץ נוסף והמלצות לטיפול ללא התחייבות במידת הצורך.

 לחצו להורדת חוברת הסבר להורים על הפרעה טורדנית  כפייתית (OCD)  

לחצו להורדת חוברת הסבר לילדים על הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) (מתאים גם לאנשי מקצוע וגם להורים)

לחצו להורדת חוברת הסבר לנערים ונערות על הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) 

חלק מהנכתב כאן הינו באישור של ארגון OCD UK