טיפולים בהפרעות שינה בילדים המתרחשות במקביל להפרעות חרדה והפרעות מצב רוח

הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח מופיעות לעתים קרובות לצד הפרעות שינה, אולם טיפולים מבוססי ראיות להפרעות חרדה והפרעות מצב רוח לא כוללים בדרך כלל אסטרטגיות לטיפול בבעיות שינה, ולהפך. המאמר מצביע על הפוטנציאל הרב בפיתוח התערבויות טיפוליות המתייחסות לשתי הבעיות, במיוחד בקרב מטופלים ילדים. הספרות מראה כי ישנה קו-מורבידיות רבה בין הפרעות שינה לבין הפרעות פסיכיאטריות, כולל הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח  – הן במבוגרים והן בילדים. אולם, מחקרים מעטים בלבד מתייחסים לטיפולים בהפרעות שינה המתרחשות במקביל להפרעות חרדה ו/או הפרעות מצב רוח בילדים.
אנשי בריאות נפש פוגשים לעתים קרובות אנשים הסובלים במקביל הן מהפרעות שינה והן מהפרעות חרדה ומצב רוח. אולם טיפולים מבוססי ראיות להפרעות חרדה והפרעות מצב רוח לא כוללים בדרך כלל אסטרטגיות לטיפול בבעיות שינה, וטיפולים ספציפיים לאינסומניה (נדודי שינה), כגון CBT-I, אינם מתייחסים לסימפטומים של חרדה או מצב רוח.
המחקר המועט שנעשה במבוגרים מצביע על כך שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות חרדה יכול להפחית הפרעות שינה נלוות. בנוסף לכך, מחקרים קודמים הראו כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה יכול להפחית סימפטומים של חרדה, אצל אנשים הסובלים מאינסומניה עם או בלי הפרעת חרדה קו-מורבידית. התערבויות טיפוליות דומות מובילות להפחתה משמעותית של הפרעות שינה הקשורות לדיכאון וניתן לשלבן בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לדיכאון. מטופלים המקבלים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משולב להפרעות שינה ולדיכאון מדווחים על שיפור בבעיות שינה, וישנן עדוית המראות כי למטופלים אלה ישנם פחות סימפטומים דיכאוניים לאחר טיפול. 
בעיות השינה הנפוצות ביותר בינקות ובילדות המוקדמת הן בעיות הקשורות להירדמות ולשמירה על שינה רציפה. בעיות הירדמות ויקיצות מרובות נמצאות תחת הקטגוריה האבחנתית של “אינסומניה התנהגותית של הילדות”. בילדים ומבוגרים יותר, אינסומניה היא בעיית השינה הנפוצה ביותר. 
מכיוון שלבעיות שינה בילדות יש השפעה שלילית על ההתפתחות ההתנהגותית, הקוגניטיבית והרגשית והן יכולות לנבא תוצאות שלילית בילדים ומתבגרים, התערבות בשלב התפתחותי זה הינה חשובה ביותר. 
התערבויות התנהגותיות לבעיות שינה בילדות מדגימות בדרך כלל תוצאות חיוביות ביותר, גם במחקרים מבוקרים וגם בדיווחים קליניים, במיוחד אצל מטופלים בגיל הילדות המוקדמת. בנוסף, מחקרים קודמים הראו כי לטיפול הספציפי בבעיות שינה אצל ילדים יש פוטנציאל להפחית את הסימפטומים של פסיכופתולוגיות נלוות. 
התערבויות טיפוליות לבעיות שינה של תינוקות ובגיל הרך בדרך כלל מתמקדות בשינוי קוגניציות והתנהגויות הוריות כך שישפיעו על שנת ילדיהם. התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות בילדים מבוגרים יותר כוללות אלמנטים קוגנטיביים (למשל הצהרות עצמיות חיוביות) ואלמנטים התנהגותיים (למשל הורדה הדרגתית של תלות בהורים כדי להירדם). אולם ככל שילדים מתבגרים, האטיולוגיה של הפרעות השינה שלהם נהיית מורכבת יותר והטיפול דומה יותר להתערבויות בהפרעות שינה של מבוגרים. התערבויות אלה כוללות מרכיבים הסברתיים על שינה והתנהגויות המקדמות שינה, טכניקות הרפיה, וטכניקות של הגבלת שינה היוצרות לחץ פיזיולוגי גדול יותר לשינה. מרכיב טיפולי חשוב נוסף הוא הערכה ושינוי אמונות הקשורות לשינה המגבירות את הלחץ הפסיכולוגי, מונעות שינה ומשמרות את הפרעת השינה. מחקר על התערבויות להפרעות שינה בקרב מתבגרים ובני נוער הִנו מוגבל ביותר, ורוב הספרות בתחום זה מבוססת על מחקר במבוגרים. כאמור, למרות שהפרעות שינה הן מרכיב נפוץ בתמונה הקלינית של הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בילדים, רק מחקרים מועטים בחנו את ההשפעה של טיפול על הפרעות שינה המתרחשות במקביל להפרעות אלה. 
למשל, גם מחקרים מבוקרים ודיווחים קליניים הראו את יעילותו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפחדי לילה והפרעות שינה נלוות. התערבויות אלה מבוססות על עקרונות בסיסיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לפחדים, פוביות והפרעות חרדה של ילדים. בהקשר זה קושניר ושדה הדגימו את היעילות של שתי התערבויות טיפוליות קצרות על פחדי לילה של ילדים, הפרעות שינה נלוות והתנהגויות מגוננות של ההורים. לקבוצה אחת של ילדים ניתנה בובה של כלבלב עם בקשה לשמור עליו, ולקבוצה שנייה ניתנה אותה בובה עם “סיפור כיסוי” שונה, לפיו הבובה תשמור על הילד. שתי ההתערבויות הובילו להפחתה זהה ומשמעותית בפחדי הלילה, הפרעות השינה הנלוות והתנהגויות ההורים הנלוות. התוצאות נשמרו גם לאחר 6 חודשים מתום הטיפול. 
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות שינה המתרחשות בהקשר של הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח באוכלוסיות צעירות הוא טיפול מתאים ביותר, מכיוון שהתערבויות אלה שמות דגש על המרכיבים התנהגותיים, הגופניים, הקוגניטיביים והמשפחתיים שבאופן פוטנציאלי משמרים הפרעות אלה. למשל, מטרה טיפולית חשובה היא זיהוי ושינוי חיזוקים הוריים של פחדים, והתנהגויות הימנעות של הילדים בלילה המשבשים את השינה, כגון שינה משותפת. 
כיום אין בנמצא מחקרים מבוקרים לטיפול בהפרעות שינה המתרחשות בהקשר של הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בילדים (בשונה מקיומם של מחקרים בנושא בקרב מבוגרים, גם אם מעטים). נכון להיום, לא ברור האם הפרעות שינה יימשכו, יפחתו או ייפסקו בעקבות התערבות טיפולית ממוקדת להפרעות חרדה או הפרעות מצב רוח אשר אינה כוללת מרכיב טיפולי ספציפי לבעיות שינה. 
מכיוון שחלק משמעותי ביותר מהמתבגרים הסובלים מהפרעות חרדה נשארים סימפטומטיים בסיום הטיפול ומכיוון שמספר מחקרים הדגימו כי הפרעות שינה היו חלק מהסימפטומים השיוריים הנפוצים ביותר בקרב בני נוער שהגיבו לטיפול ממוקד בדיכאון אבל לא הגיעו לרמיסיה מלאה, זהו תחום קריטי למחקר. 
מכיוון ששינה משובשת יכולה להתבטא בפגיעה בקשב ובריכוז, ההשערה היא כי חוסר התייחסות להפרעות שינה המתרחשות במקביל להפרעות חרדה או הפרעות מצב רוח וחוסר טיפול בהן יפגמו בטיפול באחרונות, מכיוון שהטיפול דורש ריכוז ושיתוף פעולה של הילדים עם הפרוצדורות הטיפוליות, בעוד הפרעות שינה מובילות לפגיעה בריכוז. למשל, מחקר הראה כי יעילות שינה מופחתת ודחייה של ההירדמות ניבאו הישנות של הסימפטומים לאחר טיפול בקרב בני נוער שסבלו מדיכאון. קלארק והארווי שיערו כי טיפול משולב בהפרעות שינה והפרעות מצב רוח שיכלול אלמנטיים ספציפיים לכל הפרעה יכול להוביל לשיפור בתמונה הכוללת של התסמינים או אף למנוע תחילה של דיכאון באוכלוסייה צעירה, בדומה לממצאים לגבי טיפול במבוגרים. 
לסיכום, אצל ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות חרדה ו/או מהפרעות מצב רוח, פעמים רבות הפרעות שינה הן חלק מהתמונה הקלינית ואף יכולות לעמוד כאבחנה קלינית בפני עצמן. הפוטנציאל של התערבויות טיפוליות להפרעות חרדה ו/או הפרעות מצב רוח שיכללו גם אלמנטים טיפוליים יעודיים להפרעות השינה, אשר יובילו לשיפור ניכר בתמונה הכוללת של התסמינים הוא משמעותי מאוד ומעלה את הצורך בפיתוח פרוטוקולים טיפוליים ושירותים קליניים ייעודיים לכך. 
המחסור במחקרים בתחום זה הוא מפתיע לאור הספרות הגוברת המצביעה על הקשר של הפרעות שינה והפרעות חרדה ומצב רוח בקרב ילדים. דרוש מחקר נוסף שיבחון את הטיפול המשותף לטיפול בהפרעות שינה והפרעות חרדה והפרעות מצב רוח. תחום מחקר עתידי נוסף הוא טיפול בהפרעות שינה כדרך מניעה לפסיכופתולוגיות ילדות נוספות.

*המאמר פורסם במלואו באתר פסיכולוגיה עברית.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

קושניר, יונתן (2012). טיפולים בהפרעות שינה המתרחשות במקביל להפרעות חרדה והפרעות מצב רוח. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום רביעי ‏15 ‏אוגוסט ‏2012, אתר פסיכולוגיה עברית