חרדות ופחדים אצל ילדים ומתבגרים

יונתן קושניר / פרופ’ אבי שדה

תקציר פחדים וחרדות

פחדים וחרדות הינן תופעות נפוצות בילדות אצל רוב הילדים והמתבגרים. אצל רוב הילדים תופעות אלו מופיעות בצורה מתונה וחולפות במהלך הזמן. אולם, בתת קבוצה של ילדים צעירים, תופעות אלו נהפכות לחמורות וכרוניות ולבסוף עלולות להפוך להפרעות של פוביה או הפרעות חרדה אחרות שלהן השפעה שלילית בתחומי חיים רבים של הילדים. במשך השנים האחרונות, הידע לגבי הגורמים שמעורבים באטיולוגיה של הפרעות חרדה בילדות גדל בצורה ניכרת ונמצא כי לחלק מהילדים והמתבגרים יש פגיעות גדולה יותר וסיכוי מוגבר לפתח תופעות אלו. מחקרים הראו כי חלק מפגיעות זו יכולה להיות משויכת לתורשה ולגורמים ביולוגיים נוספים, אולם ברור כי גם גורמים סביבתיים ותרבותיים תורמים רבות להתפתחות של פחדים וחרדות אלו. התנהגויות הימנעותיות והטיות קוגניטיביות נחשבות לגורמים המשמרים את סימפטומים אלו, אולם ישנם מספר גורמים המגנים מפני פחדים וחרדות אלו. גורמים אלו משלבים הליכי ויסות עצמי הקשורים לתפקודים ניהוליים, קוגניציות חיוביות ומנגנוני התמודדות. נראה שיש “גשר” המקשר בין פחדים נורמאליים ופחדים חריגים ובין הפרעות חרדה בקרב ילדים צעירים. על מנת להבין את הפחדים והחרדות של ילדים יש צורך לחשוב על מודלים רבי משתנים שבהם גורמי פגיעות וגורמים מגנים נמצאים באינטראקציה אחד עם השני כדי ליצור תוצאה אדפטיבית או תוצאה שלילית. האתגר הוא למצוא ולהבין גורמים חדשים שמגבירים את הסיכון או לחילופין מונעים או מגנים. אם מתערבים בשלבים מוקדמים, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הינם אפקטיביים למדי ויכולים לקצר את משך הזמן בו הילדים סובלים מהסימפטומים, משפרים את איכות חייהם ויכולים למנוע את התבססות ההפרעה לטווח הארוך.

מבוא חרדות ופחדים אצל ילדים

פחדים וחרדות הינן תופעות נפוצות בילדות, אולם ברוב המקרים הן נפתרות תוך פרק זמן קצר. בתחילה, עובדה זו הובילה פסיכולוגים רבים למסקנה המוטעית כי לא צריך להתייחס יותר מידי ברצינות לתופעות אלו, וכתוצאה מכך הן קבלו תשומת לב מחקרית מעטה. אולם, בעשור האחרון דעה זו השתנתה ומחקרים החלו יותר ויותר להראות כי מיעוט משמעותי של ילדים אכן סובלים מרמות גבוהות של פחדים וחרדות ויש צורך לאבחנם כסובלים מהפרעות חרדה. למעשה, מחקרים אפידמיולוגים הראו שהפרעות חרדה הן בין ההפרעות הפסיכופתולוגיות הנפוצות בקרב ילדים צעירים. בנוסף, ישנן עדויות המראות כי לחלק משמעותי מהפרעות החרדה בילדות יש מסלול כרוני ולמרות שהן יכולות לשנות את צורתן, הן יכולות להמשך עד לבגרות.

שאלון פחדים וחרדות ילדים ומתבגרים

ההגדרות של פחד וחרדה

למרות שנעשה שימוש תדיר במונחים של “פחד” ו “חרדה” בצורה חליפית, שני מונחים אלו הינם שונים במשמעותם. המונח הראשון, פחד, מאופיין בעוררות אוטונומית, וברמה ההתנהגותית מאופיין בתגובות של ” הלחם או ברח”. המונח השני, חרדה, מתאפיין במתח, חשש ודאגה. פחד מתרחש בעיקר כשהאיום הינו קרוב מבחינת הזמן והמקום. בעוד שפחד מתרחש כשהאיום הינו ודאי או גלוי, הביטוי של חרדה יכול להתרחש גם ללא הנוכחות של סכנה מיידית. דאגה הינה הדוגמה הטיפוסית של חרדה. כשאדם דואג, הוא עסוק בחשיבה על דברים שליליים שעלולים להתרחש. כך שהמונח פחד מתייחס להפרעות פוביות, שכולן מתאפיינות בתגובה רגשית שלילית חסרת פרופורציה לגבי האיום של גירוי או מצב מסוים, ואילו המונח של חרדה מתייחס להפרעות חרדה, שמתאפיינות במתח, חשש, דאגה ומצוקה כללית שמתרחשות ללא מקור אובייקטיבי של סכנה.

פחדים וחרדות נורמטיביים

מחקרים של פחדים נורמטיביים בילדים הסתמכו בעיקר על שאלונים שכוללים מגוון רחב של גירויים ומצבים פוטנציאליים מעוררי פחד.
מחקרים שונים שבהם נעשה שימוש בכלי זה הראו כי עשרת הפחדים הנפוצים בקרב קבוצות לא קליניות של ילדים צעירים הם: 1) חוסר יכולת לנשום 2) להיפגע ממכונית או משאית 3) פחד מהתקפת פצצות או מפלישה 4) להישרף 5) נפילה ממקום גבוה 6) פורץ שנכנס הביתה 7) רעידת אדמה 8) מוות/אנשים מתים 9) מחלות 10) נחשים. בגרסאות מעודכנות של כלי מחקרי זה שכוללות פחדים ומצבים מעוררי פחד יותר עכשוויים (בית ספר, אלימות, פגיעות מיניות, אלימות ביתית, גירושי הורים, התעללות והזנחה, נמצא כי למרות שרוב הפחדים הנפוצים עדיין עוסקים בנושאים של סכנה ונזק, מספר מפרטי הפחד החדשים מדורגים בין עשרת הפחדים הנפוצים ביותר.
בנוסף למחקרים אלו ישנם גם מחקרים שמתמקדים בשכיחות סימפטומים של חרדה בקרב ילדים צעירים. מחקרים אלו מראים כי אף בקרב ילדים צעירים מאוד, סימפטומים של חרדה הם מאוד שכיחים. למשל, מחקרים מראים כי פחדי לילה, חלומות מפחידים וסיוטים, סימפטומים פיזיולוגיים הקשורים לחרדה, הפרעת פאניקה, וטכסים טורדניים כפייתיים הינם מאוד שכיחים בקרב ילדים צעירים. ממצאים אלו מחזקים את המסקנה שפחדים וחרדות הינם חלק מההתפתחות הנורמאלית של ילדים.

דפוסים התפתחותיים של פחדים וחרדות אצל ילדים

במחקר שבחן את שכיחותם של פחדים, דאגות וחלומות מפחידים בקרב ילדים בין הגילאים 4-12, נמצא דפוס התפתחותי של חלומות מפחידים ופחדים. במחקר נמצא כי חלומות מפחידים ופחדים היו שכיחים בגילאי 4-6, הפכו לשכיחים יותר בגילאי 7-9, ואז תדירותם ירדה בקרב בני 10-12. הדפוס ההתפתחותי של דאגה היה שונה מדפוס הפחד. תופעה זו הייתה באופן ברור שכיחה יותר בקרב גילאים גדולים יותר (גילאי 7-12) מאשר בגילאים צעירים יותר. באשר לתדירותם של סוגי פחד ספציפיים, נמצאו מספר דפוסים התפתחותיים. למשל, השכיחות של פחדים וחלומות מפחידים המתייחסים ליצורים דמיוניים פחתה עם הגיל, אולם דאגה לגבי ביצוע בבית ספר עלתה ככל שהילדים היו מבוגרים יותר.
במחקר נוסף נמצאו הבדלים ההתפתחותיים בביטוים של סימפטומים של חרדה בקרב ילדים ובהם סימפטומים של חרדת פרידה, הפרעת חרדה מוכללת ופוביה חברתית. התוצאות הראו כי חרדת פרידה הייתה שכיחה יותר בגילאי 6-9, אך ירדה באופן קבוע עם הגיל. הדפוס ההפוך נמצא לסימפטומים של הפרעת חרדה מוכללת ופוביה חברתית, שהיו יחסית לא נפוצים בקרב הגילאים הצעירים אולם שכיחותם עלתה בגיל ההתבגרות.

פחדים, חרדות, התפתחות קוגניטיבית והבדלים בין המינים

מחקרים מראים כי לפחדים ולחרדות יש מסלול צפוי וההנחה היא כי גורם חשוב בהקשר זה הינו התפתחות היכולות הקוגניטיביות. דבר זה אינו מפתיע מכוון שפחדים וחרדות נובעים מאיומים, ואיומים צריכים להיות מומשגים. המשגה, בתורה, תלויה באופן קריטי ביכולות קוגניטיביות. כך שבגילאים מאוד צעירים, פחדים וחרדות קשורים בעיקר לאיומים מידיים וקונקרטיים (למשל, קולות חזקים, איבוד תמיכה פיסית) וכשהיכולות הקוגניטיביות מגיעות לרמת הבשלה מסוימת, פחדים וחרדות נהיים מתוחכמים יותר. למשל, בגיל 9 חודשים ילדים לומדים להבחין בין פרצופים מוכרים ולא מוכרים וכתוצאה מכך מופיעות חרדת פרידה ופחד מזרים. לאחר מכן מתפתחים פחדים מיצורים דמיוניים, וההשערה היא כי תופעה זו קשורה לחשיבה מאגית של פעוטות. בנוסף, גם פחד מחיות מתפתח בשלב זה וההנחה היא כי ההתפתחות של פחדים אלו קשורה באופן פונקציונאלי ליכולת התנועה המוגברת של הילד וחקירתו של העולם החיצוני. מגיל 7 ואילך, ילדים יכולים להסיק באופן גובר על יחסים פיזיים של סיבה ותוצאה ולצפות לתוצאות שליליות אפשריות. שינויים קוגניטיביים אלה מרחיבים את הטווח של גירויים מעוררי פחד ומגבירים את הביטויים הקוגניטיביים יותר של החרדה (דאגה). לסיכום, במהלך חייהם, ילדים נתקלים במגוון רחב של נושאים התפתחותיים שאותם הם צריכים לפתור, דבר זה יקבע במידה רבה את התוכן של פחדיהם וחרדותיהם.
בנות מפגינות רמות גבוהות יותר של פחדים וחרדות מאשר בנים. כשבוחנים את נושא זה בשאלוני דיווח עצמי, ראיות להבדלים אלו מצויות בשפע, ובכל הגילאים. לא ברור האם ההבדל נובע מכך שבנות הן אכן חרדות יותר או שההבדל נובע מנכונות גבוהה יותר של הבנות לדווח על פחדים וחרדות. יש לציין כי כשההורים נדרשים לדרג את סימפטומים אלו, ההבדל פחות ברור. למשל, במחקר בו הסתמכו על דיווחי ילדים, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הבנים לבנות ברמות הפחד והחרדה. אולם כשהשתמשו בדיווחי ההורים, נמצאה השפעה למין רק על רמת הפחדים ולא על רמת החרדה. הסבר אפשרי הוא שקל יותר להבחין בסימפטומים של פחד מאשר בחרדה. כלומר, להורים קל יותר לראות כשילדיהם מפוחדים, אולם סימפטומים של חרדה, כגון דאגה והרגשות גופניות יכולים להישאר חבויים כשהילד אינו מדווח עליהן.

החומרה של פחדים וחרדות בילדות

כפי שהוזכר, פחדים וחרדות הינן תופעות נפוצות בקרב ילדים ומתבגרים רבים. אולם, ישנם ממצאים המדגישים את הנקודה כי הסימפטומים של חרדות ופחדים בילדות הם לעיתים רבות חמורים במידה כזו שהם מטרידים, גורמים למצוקה ומתבטאים במחשבות שליליות והתנהגויות הימנעותיות. במחקר נמצא כי מרבית הילדים (מעל 60%) דיווחו שפחדיהם הפריעו במידה ניכרת לפעילותם היום יומית. בנוסף, בקרב אוכלוסיות לא קליניות של צעירים, סימפטומים של פחדים וחרדות מלווים ברמות גבוהות של דיכאון, קשיים בביסוס יחסים חברתיים ורומנטיים, ליקויים רגשיים וליקויים בתפקוד בית-ספרי, ובמקרים מסוימים גם בשימוש באלכוהול. למרות שבספרות הייתה נטייה לתאר פחדים וחרדות בילדות באופן מתון ולא באופן פתולוגי, מחקרים עכשוויים מדגימים כי ישנן לפחות תת קבוצות של ילדים המראות הפרעות חרדה ופוביות משמעותיות שלא רק שמפריעות לתפקוד בהווה אלא גם עלולות להוות השפעה שלילית עתידית.

חרדות ופחדים חריגים בילדים ומתבגרים

חרדות ופחדים חריגים בילדים ומתבגרים בדרך כלל מבוטאים במונחים של הפרעות חרדה ופוביות כפי שמוגדר ב DSM IV-TR. למרות השונות בשכיחותן של הפרעות חרדה ספציפיות שנעות בין 2% ל 27%, באופן כללי, הפרעות של פחדים וחרדות הן בין הבעיות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר בילדים ומתבגרים. פוביות ספציפיות, פוביה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת וחרדת פרידה הן הנפוצות ביותר, בשכיחות נמוכה יותר נמצאות אגורופוביה והפרעה פוסט-טראומתית ולבסוף הכי פחות שכיחות הן הפרעות פאניקה והפרעה טורדנית-כפייתית. נמצא כי רק שכיחותן של הפרעות מהספקטרום של הפרעות התנהגות, כגון הפרעת קשב וריכוז והפרעת התנהגות מתנגדת-מתריסה, היא גבוהה יותר.

הבדלים בין המינים בהפרעות חרדה בילדות

בדומה לסימפטומים של פחדים וחרדה, שכיחותן של פוביות והפרעות חרדה אחרות בקרב בנות היא גבוהה יותר מאשר שכיחותן בקרב בנים. למשל, מחקר הראה כי עד גיל 16, 12.1% מהבנות סבלו מהפרעת חרדה לעומת 7.7% אחוז מהבנים. לבנות יש סיכוי הגבוה פי שניים לפתח הפרעת חרדה יחסית לסיכוייהם של בנים, אולם סיכויים אלו משתנים מהפרעה אחת לאחרת. נמצא כי בנות סובלות יותר מבנים מפוביות ספציפיות, חרדת פרידה והפרעת חרדה מוכללת, בעוד שלגבי ההפרעה של פוביה חברתית והפרעה טורדנית כפייתית קיימים מעט, אם בכלל, הבדלים בין המינים. באופן מעניין, מחקרים הראו כי שיעור הסיכונים המצטברים להפרעות חרדה לבנים ובנות מתחילים להסתעף כבר בגיל 6.

מהלך חרדות חריגות בילדים צעירים

ישנן עדויות המראות כי פוביות והפרעות חרדה נוספות הינן תופעות חולפות אצל רוב הילדים והמתבגרים. אולם, בקרב תת קבוצה של ילדים צעירים ביטויים פתולוגיים אלו של פחדים וחרדות הופכים לכרוניים וגורמים לבעיות משמעותיות המקשות על התפקוד היום יומי למשך שנים, ולמרות שהן יכולות לשנות את צורתן, הן עלולות אף להמשך לבגרות. למשל, במחקר נמצא כי לרוב האנשים שסבלו מהפרעות חרדה בגיל 21 היו הפרעות חרדה כבר בגיל צעיר יותר. במחקר נוסף נמצא כי למתבגרים שסבלו מהפרעות חרדה היה סיכון מוגבר פי 2-3 לסבול מהפרעת חרדה בבגרות.
כשמצרפים את תוצאותיהם של מחקרים אלו ומספר מחקרים נוספים, ניתן להסיק כי בעוד הפרעות חרדה הינן ניתנות לשינוי במשך הילדות, נראה כי הן הופכות ליותר ויותר יציבות לקראת סוף תהליך ההתבגרות ונמשכות אף לתוך הבגרות.

חומרה ותחלואה כפולה של הפרעות חרדה בילדות

למרות שברור כי לפי הגדרתן הפרעות חרדה קשורות בהפרעה משמעותית בתפקוד היום יומי, מחקרים הבוחנים את החומרה של הפרעות חרדה בקרב צעירים מציינים שסוג זה של הפרעות פסיכיאטריות קשורות בליקויים קליניים משמעותיים. למשל במחקר נמצא שאחוז משמעותי מקרב הצעירים שסובלים מהפרעות חרדה פנו לקבלת טיפול בבעיותיהם (29.5%), השתמשו בתרופות פסיכיאטריות (9.9%), אושפזו במשך השנה האחרונה בבית חולים כתוצאה מהסימפטומים (4.2%) ואף עשו ניסיון אובדני (7.2%). דבר זה מראה שאכן הפרעות אלו משקפות בעיות חמורות שמהן סובלים צעירים. מחקרים נוספים הראו כי להפרעות חרדה יש השפעה על הישגיים לימודיים, איכות החיים ותפקוד רגשי. לבסוף מחקרים מראים כי ישנם אחוזים גבוהים של תחלואה כפולה בין פוביות בילדות לבין הפרעות חרדה נוספות ובין הפרעות חרדה לבין הפרעות פסיכיאטריות נוספות, במיוחד עם דיכאון.

פגיעות גנטית

לחלק מהילדים והמתבגרים יש פגיעות גדולה יותר ולכן סיכוי מוגבר לפתח פוביות והפרעות חרדה נוספות. מחקרים הראו כי את חלק מפגיעות זו ניתן לשייך לתורשה, בערך כשליש מהשונות בביטויים נורמאליים או חריגים של פחדים וחרדות יכול להיות משויך למרכיב הגנטי. בספרות מתוארים מספר גורמים גנטיים של פגיעות שלחלקם תפקיד חשוב בהתפתחות במגוון רחב ולא ספציפי של הפרעות חרדה. למשל, גורם של דיכוי התנהגותי (Behavioral Inhibition) שמוגדר כנטייה מולדת להיות עצור, מפוחד ובישן בנוכחות אנשים שאינם מוכרים, ולהגיב בריסון, זהירות ולסגת במצבים או בנוכחות אובייקטים חדשים. גורמים נוספים מקושרים לפגיעות להפרעות חרדה ספציפיות, למשל רגישות לגועל, שנקשר לפגיעות לסוגים מסוימים של פוביות. הליכים ביולוגיים גם כן מוזכרים כרלוונטיים בהקשר של הפרעות חרדה בילדות. הליכים אלו מערבים בעיקר עוררות יתר של אזורים מוחיים תת-קורטיקליים, בעיקר לימביים, שמגבירים את רגישות הילדים לפחד וחרדה. המחקר ההתנהגותי-גנטי מראה באופן ברור כי מעבר לתורשה גם לגורמים סביבתיים ישנו תפקיד חשוב בהתפתחות של חרדה פתולוגית של ילדים צעירים.

השפעות סביבתיות על התפתחות פחדים וחרדות

הספרות מראה באופן ברור כי גורמים סביבתיים תורמים רבות להתפתחותם של פחדים וחרדות בילדים צעירים. גורמים סביבתיים אלו כוללים לא רק גורמים כגון לחץ של האם לפני הלידה, אירועים טראומתיים, אירועי חיים שליליים וחוויות שליליות מותנות, אלא גם הליכי למידה עדינים יותר שמבוססים על מידע שלילי שילדים ומתבגרים מקבלים לגבי אירועים וגירויים מגוונים. בעוד שמידע שלילי לא יהיה מספיק בדרך כלל ליצור רמות פתולוגיות של פחד וחרדה, סביר כי מידע זה מסייע ומגביר הליכי רכישה של פחד מאוחרים יותר. בנוסף, נראה כי מספר גורמים משפחתיים משחקים תפקיד בהיווצרות של הפרעות חרדה פתולוגיות בילדות, כולל מודלים הוריים, היקשרות לא בטוחה והתנהגויות גידול הוריות שליליות. לבסוף, ישנן מספר עדויות המצביעות על כך כי לגורמים תרבותיים ישנה גם השפעה במידה מסוימת להתפתחותם של פחדים וחרדות. בהקשר זה, ישנים מחקרים המראים כי בעשורים האחרונים חלה נטייה לעלייה ברמות החרדה של ילדים. ישנם חוקרים הסוברים כי סביבות הגידול של ילדים צעירים השתנו באופן דרמטי במהלך העשורים האחרונים, כשילדים ומתבגרים גדלים בסביבות הרבה יותר מסובכות, מלחיצות ובעולם מאיים יותר. במקביל, תפקיד המשפחה השתנה בצורה כזו שהיא מספקת פחות הגנה ובטחון. כך, שמנקודת ראות סביבתית, העלייה ברמות החרדה בקרב ילדים צעירים היא בהחלט הגיונית. אולם, גם כשילדים נחשפים לרמות חמורות של לחץ ואיום, חלק מהם מראים עמידות ראויה לציון ואינם מפתחים הפרעות חרדה.

גורמים מגנים
בספרות מצויינים מספר גורמים המגנים מפני פחדים וחרדות בילדות הכוללים יכולות קשביות (למשל, מאמץ מוכוון Efforftul-Control -), הערכה עצמית, יכולת עצמית ושליטה עצמית נתפשת, אסטרטגיות התמודדות, מנגנוני הגנה, ויסות רגשי, תמיכה חברתית, וחוויה של אירועי חיים חיוביים. ניתן להסיק כי גורמים אלו מעורבים בתופעות (פתולוגיות) של פחדים וחרדות בקרב ילדים צעירים, אולם, צריך לזכור שלגורמים מגנים אלו לעיתים רבות ישנו תפקיד בתיווך או במיתון תהליכים בין תפישת האיום והלחץ מצד אחד, ולביטוי של רמת פחדים או חרדות גבוהה מצד שני. כלומר, בסופו של דבר גורמים אלו יכולים לגרום להבדל בין תגובות נורמאליות של פחד או חרדה לבין תגובות חריגות.

גורמים משמרים פחדים וחרדות

ישנם מספר גורמים המוזכרים בספרות ככאלו שמשמרים את הסימפטומים של פחדים וחרדות בילדים ומתבגרים: הראשון, לפי המודל הדו-שלבי של מאורר התנהגות של הימנעות הינה אחראית להמשכיות של הפרעות חרדה. כשילדים נמנעים מחשיפה או התמודדות עם הגירויים ומצבים מעוררי הפחד, רמת החרדה יורדת והתנהגות ההימנעות מחוזקת. הטיות בעיבוד מידע והליכי חשיבה שליליים ודיס-פונקציונאליים שונים זוהו כגורמים נוספים שיכולים לשחק תפקיד בהתמדתן של הפרעות חרדה בקרב צעירים. עד כה מחקרים הראו שחרדות בילדות אכן קשורות להטיות בעיבוד מידע ומחשבות שליליות דיס-פונקציונאליות, אולם ישנו צורך במחקרים נוספים שיראו שגורמים אלו אכן מעורבים בהמשכיותם של חרדות לאורך זמן.

טיפול ומניעה של חרדות ופחדים בילדים

מחקרים מראים כי טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים וטיפולים תרופתיים הינם יעילים בהפחתת סימפטומים בילדים ומתבגרים בגילאים שונים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי צריך להיחשב כטיפול הבחירה להפרעות חרדה בילדים, למרות שהתוכן הספציפי של התערבות כזו תלוי ברמה ההתפתחותית של הילדים. אולם, טיפול תרופתי, במיוחד SSRI), יכול להיות מיושם בשלב האקוטי של הטיפול (כשהסימפטומים מאוד חמורים). ישנן עדויות המראות כי שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול תרופתי עשוי להוביל לתוצאות אופטימאליות. חשוב להזכיר כי לטיפול תרופתי לאורך זמן של SSRI או של תרופות נוגדות חרדה אחרות בגילאים צעירים יותר עלולות להיות השפעות על ההבשלה המוחית.

סיכום- הגשר בין פחדים נורמאליים, פחדים חריגים וחרדות בצעירים
לסיכום, פחדים וחרדות הינן תופעות נפוצות בילדות ונראה שיש “גשר” בין פחדים נורמאליים ופחדים חריגים ובין חרדה בקרב ילדים צעירים. אצל רוב הילדים והמתבגרים, פחדים וחרדות הינן תופעות מתונות וחולפות. אולם, בתת קבוצה של צעירים, תופעות אלו הופכות לחמורות, כרוניות ומשמעותיות, ולבסוף עלולות להפוך להפרעות פוביה או להפרעות חרדה אחרות.
אם מתערבים בשלבים מוקדמים, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הינם אפקטיביים למדי ויכולים לקצר את משך הזמן בו הילדים סובלים מהסימפטומים, משפרים את איכות חייהם ויכולים למנוע את התבססות ההפרעה לטווח הארוך.