חרדה חברתית וטיפול בחרדה חברתית

ד”ר מיכאל זיו אור, ד”ר יונתן קושניר

לאחרונה הגיע אלי לקליניקה בחור מאוד נחמד בשם ירון. ירון הוא  סטודנט, נעים הליכות ואינטיליגנטי. בדקות הראשונות , כמו עם חלק גדול ממטופלי החדשים, ניסיתי לנחש לעצמי מדוע ירון הגיע אלי?
התשובה לא איחרה לבוא. במהלך שיחתנו הנעימה, הבחנתי במספר דברים בהתנהגותו של ירון. הוא התקשה לשמור איתי על קשר עין ממושך, תשובותיו לשאלותי היו קצרות באופן מיוחד,  למרות שהיתה לי תחושה חזקה שאם הוא רק היה מרשה לעצמו, תשובותיו היו יכולות להיות ארוכות, מלאות ומעניינות.ירון התלבש באופן מרושל במידה מסוימת ונראה כי הוא נמנע אולי להבליט את גופו ומשתדל שלא יבחינו בו. לאחר כעשרים דקות בתוך המפגש שלנו היו מספר רגעים שקטים בחדר, בעודי מסכם לעצמי את דבריו של ירון הבחנתי כי הוא נראה נבוך, מתכנס פנימה וניכר כי הוא חווה חרדה מאוד לא נעימה . ירון, כמו אנשים רבים אחרים הגיע אלי לטיפול מכיוון שהוא חווה את אחת הבעיות הנפוצות אך המגבילות ביותר מבחינה פסיכולוגית – חרדה חברתית.

מהי חרדה חברתית?

האמת היא שאינני מרגיש כל כך נוח עד היום להשתמש במושג חרדה או חרדה חברתית. לא חלפו שנים רבות מאז שהייתי בגילו ולתקופה אף במצבו של ירון. המושג חרדה איננו פופולארי מאוד בתרבותנו, זו מילה שפסיכולוגים נוהגים להשתמש בה והיא איננה שגורה בפינו בנוחות רבה אך למעשה חרדה או במקרה הנוכחי חרדה חברתית היא למעשה חוויה אנושית נורמלית ומוכרת שאנו שומרים אותה לעצמנו או משתפים אותה עם מכרינו.  אך לעיתים כשהחרדה  ממשיכה למשך זמן רב, נחווית  במצבים רבים ומונעת מאתנו להשיג את מטרותינו (התקדמות בעבודה, זוגיות, חברויות ועוד), היא הופכת לבעיה משמעותית אשר כיום נתנת לטיפול באופן יעיל ביותר בתקופה קצרה יחסית. 
אנשים אשר חווים חרדה חברתית חוששים באופן ניכר כי יבקרו אותם, יצחקו עליהם, ישפילו אותם או שהם יכשלו בביצוע משימה מול קבוצת אנשים מסויימת. במילים פשוטות לעשות פאשלות ופדיחות מול אנשים אחרים. 
באופן מעניין, רובנו  מוקפים באנשים מוכשרים אשר לטעמנו אינם ממשים את הפוטנציאל שלהם ואף בעצם “מחמיצים את חייהם” בלי שאנו יודעים מהי הסיבה לכך. לא פעם מדובר בחרדה חברתית.
לאנשים הסובלים מחרדה חברתית יש נטיה לנבא שחורות ולראות בצורה קטסטרופלית את תגובות האחרים להתנהגותם. לדוגמא כששאלתי את ירון על השתתפותו בכיתה , הוא אמר כי הוא לא יביע את דעתו בפרהסיה מכיוון שהוא אינו חושב שיש לו מה לתרום לשיחה, ומעבר לכך הוא חושש מאוד שהמרצה יבזה אותו ו”ירד” עליו מול כל הכיתה (למעשה ירון הינו סטודנט מצטיין). ירון כמו רבים אחרים הסובלים מחרדה חברתית נמנע מסיטואציות חברתיות שונות בהן הוא חושב שהתנהלותו תוביל ל”אסון”. הוא חושש למדוד בגדים בחנות (כי אולי הוא לא ירצה את הבגד או ירגיש מחויב לקנות), חושש להזמין אוכל בטלפון (כי אולי הוא יגמגם ויצחקו עליו), הוא חושש לצאת באמצע השיעור וללכת לשירותים (כי אולי ימעד וכל הכיתה תצחק עליו). 
ירון עדיין לא מצא זוגיות מכוון שעצם ההתקרבות וניסיון לפתיחת שיחה עם מישהי נראים לו כמשימה בלתי אפשרית (בפועל ירון הינו בחור אטרקטבי ביותר). בין המחשבות הרבות המתרוצצות בראשו במפגש עם נשים הן שאין לו מה לתרום לשיחה, אין לו משהו מעניין להגיד, הוא משעמם, הן רואות שהוא רועד ומסמיק ועוד. 
גם הגוף שלנו מופעל מאוד בסיטואציות של חרדה חברתית: אנשים יכולים לחוות הזעה, רעד, הסמקה מועצמת או ממש תחושת פחד עצומה ששוטפת אותם וגורמת להם לעיתים ממש “לקפוא” . תחושות אלו יכולות לפעול בסיטואציות חברתיות רבות או בסיטואציות ספציפיות כגון:

השתתפות בישיבות
שיחה עם זרים או אנשים בעלי סמכות
אכילה או שתייה בציבור
דיבור מול קבוצה
מצבי היכרויות
וכמובן הרבה פעמים חשש מלהיות במרכז תשומת לב


עד כמה זה נפוץ?
בין 7 ל 13 אנשים מתוך  100 איש מדווחים שהחרדה החברתית מפריעה לחייהם. בעיה זו משפיעה על נשים וגברים מכל רקע תרבותי ומתחילה בדרך כלל בשלב מוקדם בחיים (בתחילת שנות הבגרות ), אבל לעיתים בעיה זו מתפתחת במהלך החיים. לעיתים אנשים אלו מתוארים כביישנים בילדותם, כאלו שלא השתתפו במסיבות יום הולדת, או שישבו בצד. מספרים כי לא הצביעו בכיתה, חששו לשחק עם ילדים אחרים ובפסח לא העזו לקרוא קטעים מההגדה. 
ישנן מספר מחשבות נפוצות בקרב אנשים הסובלים  מחרדה וחרדה חברתית, לדוגמה:

הערכת סיכון יתר- לדוגמא: כל כך אפחד לדבר מול הקבוצה עד כדי כך שארעד וכולם יראו זאת ויצחקו עלי.
חוסר הערכת המסוגלות שלי להתמודד- אם היא לא תרצה לצאת איתי יותר אז לא אהיה מסוגל להתמודד עם זה ואהיה בדיכאון למשך תקופה ארוכה.
מרכז תשומת הלב – אנשים כל הזמן בוחנים אותי ורואים אותי בצורה שלילית.
השוואה לאחרים – אחרים יותר מוצלחים ממני, יותר טובים ממני.

אז מה עושים?
לשמחתנו בשנים האחרונות הטיפול הפסיכולוגי בבעיות חרדה נחקר באופן מעמיק ביותר ופותחה שיטת טיפול פסיכולוגית אשר הוכחה במחקרים רבים כיעילה ביותר לטיפול בחרדה חברתית (כמו כן לסוגים אחרים של חרדות ופחדים).
השיטה נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי – Cognitive Behavioral Therapy הטיפול נעשה במסגרת פרטנית או קבוצתית, ובמשך תקופה  יחסית קצרה יכול האדם לחוש בשינוי משמעותי בחווית החרדה החברתית שלו.

מה עושים בטיפול?
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מחולק לשלושה חלקים:
ראשית, הערכה : מתבצעת הערכה מעמיקה על ידי הפסיכולוג המומחה על מנת לוודא שאכן זו הבעיה ואכן המטופל בעל מוטיבציה לטפל בבעיה עצמה. לעיתים, המשפחה או בן או בת הזוג נרתמים לתהליך הטיפולי ועוזרים לאדם להתמודד עם פחדיו.
שנית, עבודה קוגניטיבית: מסייעים לאדם להבין את פחדיו, מחשבותיו וזיות הראיה אותה פיתח לאורך השנים הנמצאת בבסיס הקושי.מנסים לזהות האם אופן החשיבה של האדם הינו מוטה וממוקד באופן מוגזם “בסיכונים פוטנציאליים” (למשל, ביקורת מאחרים).
חלק שלישי – חשיפה התנהגותית: בשיתוף פעולה מלא, חושפים בהדרגה את האדם לסיטואציות חברתיות המעוררות אצלו פחד ובמקביל בוחנים שינויים בדפוסי החשיבה הקשורים למצבים אלו.
הרכיבים ההתנהגותיים והקוגניטיביים פועלים יחדיו: דרך הרכיב הקוגניטיבי עוזרים לאדם לבחון את דפוסי חשיבתו, בהם הוא חושב כי אחרים בוחנים ושופטים אותו וכי הוא צפוי לתוצאות קטסטרופליות. ברכיב ההתנהגותי, מאפשרים לאדם בהדרגה להתמודד עם סיטואציות חברתיות מהם חושש, לראות כי ישנו פער בין רמת הסיכון לה הוא מצפה ובין התוצאה במצבים השונים וכי הוא יכול להתמודד עימן ולתפקד היטב.
טיפול זה יכול להתבצע בשני אופנים – פרטני וקבוצתי.  לעיתים אנשים מעדיפים להתחיל טיפול פרטני ולחזק את הטיפול בקבוצה, ולעיתים קל יותר להתחיל בקבוצה ולבחון טיפול פרטני אם יש צורך.  לעיתים רבות היתרון בטיפול קבוצתי בחרדה חברתית הינו בכך שנוצרת הזדמנות בטיפול עצמו להתמודד עם הפחדים, לבחון את המחשבות מול אנשים הסובלים מקשיים דומים. האנשים בקבוצה משמשים בעצם גם כקבוצת תמיכה חברתית אך גם כקבוצה בה הרכיב העיקרי הוא התמודדות עם הקושי ודחיפה של חברי הקבוצה, במקום להכנע לפחדים ולחששות ולאפשר להם לכרסם באיכות החיים ולמנוע את מיצוי הפוטנציאל של האדם.

לאחרונה, ד”ר מיכאל זיו אור וד”ר יונתן קושניר,  פסיכולוגים קליניים,  מומחים בתחום של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבעיות חרדה החלו לפתוח קבוצות לטיפול קבוצתי בחרדה חברתית בגישה הקוגנטיבית התנהגותית.  כחלק מהטיפול ישולבו אלמנטים טיפוליים חדשים כגון שימוש במדיטציות, עבודה על קבלה עצמית ואימון מנטלי של הגמשת ושינוי תשומת הלב של אנשים בסובלים מחרדה חברתית.