חרדה חברתית

חרדה חברתית (Social phobia) -   אדם יושב מול הטלפון ומתענה בגלל שהוא מפחד להרים את השפופרת ולהתקשר לאדם שמכיר. הוא גם מפחד להתקשר לאדם שאינו מכיר ולהתלונן על חשבון החשמל. אשה מפחדת לעמוד בתור במכולת כי היא מפחדת שכולם מסתכלים עליה, היא יודעת שזה לא נכון אך לא יכולה להשתחרר מהמחשבה הזו. אדם אחר מפחד לדבר בפגישה בעבודה מחשש כי הוא יגיד משהו לא נכון או יטעה בדיבורו. סטודנט מפחד להגיד משהו בהרצאה כי הוא מפחד שיצחקו על מה שאמר, הוא יהיה מובך ויצחקו עליו. תופעות אלו ואחרות מאפיינות אנשים הסובלים מחרדה חברתית.
אנשים חווים לעיתים חששות במצבים חברתיים, למשל בנאום מול קהל, להתחיל עם בן/בת זוג, להגיד משהו בחברת אנשים או לשאול שאלה בכיתה, אך חששות אלו הם נורמאליים ובד”כ מתפוגגים והאדם מתגבר עליהם ללא מאמץ מיוחד. אולם, את האנשים הסובלים מחרדה חברתית מאפיין פחד עז ומתמשך במצבים חברתיים הגורם למצוקה רבה ושיבוש בתפקוד במצבים אלו. במצבים אלו האדם חושש כי הוא נתון ל”בחינה” ו”שיפוט” מצד אחרים, הוא חושש שעלול לעשות טעויות, “פדיחות” ולהיות מושפל כתוצאה מפעולותיו. טווח המצבים בהם הפחד יכול להופיע נע בין מספר מצבים מצומצם (למשל דיבור מול קהל) לבין טווח רחב ביותר בו תפקוד האדם נפגע באופן משמעותי מאוד. במצבים אלו יכולים להופיע סימפטומים פיזיולוגיים כגון הסמקה, הזעה, רעד, סחרחורות, דפיקות לב, וקושי בדיבור. התקף פאניקה אף עלול להיווצר תחת פחד קיצוני ואצל אנשים רבים מתפתחת הפרעה דיכאונית במקביל להפרעת החרדה החברתית. כמו בהפרעות חרדה אחרות, אנשים הסובלים מחרדה חברתית ימנעו ממצבים בהם פחד זה מופיע, הם ימנעו ממגוון רחב של אינטראקציות חברתיות. דבר זה הינו מאוד בעייתי ובמצבים קיצוניים אף עלול להוביל לבידוד חברתי. פעמים רבות הפרעה זו מונעת מאנשים לבצע דברים רבים בחייהם, כמו ללמוד משהו מסויים (עקב חשש מהופעה בכיתה) או ליצור קשרים רומנטיים, והם חיים עם תחושה של החמצה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית

מחקרים רבים מראים את יעילותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בטיפול בחרדה חברתית, במסגרת פרטנית או קבוצתית. בטיפול, המטרה היא, בהדרגה לחשוף את האדם לסיטואציות חברתיות המעוררות אצלו פחד ובמקביל לבחון ולשנות את דפוסי החשיבה הקשורים למצבים אלו.
הרכיבים ההתנהגותיים והקוגניטיביים פועלים יחדיו: דרך הרכיב הקוגניטיבי עוזרים לאדם לבחון את דפוסי חשיבתו, בהם הוא חושב כי אחרים בוחנים ושופטים אותו. ברכיב ההתנהגותי, מאפשרים לאדם בהדרגה להתמודד עם סיטואציות חברתיות מהם חושש, לראות כי יכול להתמודד עימן ולתפקד היטב. העבודה ההתנהגותית נחשבת גם כ”זרוע” של הרכיב הקוגניטיבי ועל ידי חשיפה למצבים מעוררים פחד ובחינה של מחשבות המטופל בסיטואציות אלו מתאפשר שינוי חשיבתי. בטפול, לעיתים משלבים גם טכניקות של הרפיה וגם עבודה על יכולות חברתיות.