הפרעות שינה/נדודי שינה (אינסומניה)

המושג אינסומניה (נדודי שינה) לא מתייחס ללילה או שניים עם שינה לא “רעה”, כמו שרובנו חווים מדי פעם שבדרך כלל קשורה למצבים מלחיצים בחיים. אינסומניה מתייחסת לקושי שנמשך לפחות חודש שכולל קשיים להרדם, קשיי בשמירה על שינה רציפה, או התעוררות בבוקר עם הרגשה לא רעננה (השינה לא “עשתה” את תפקידה). קשיים אלו צריכים להיות ברמה כזו שהם מובילים למצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד (תפקוד בעבודה, תפקוד רגשי, תפקוד חברתי). בנוסף קשיים אלו אינם יכולים להיות מוסברים על ידי הפרעת שינה אחרת (למשל הפרעת דום נשימה בשינה) או הפרעה נפשית אחרית (למשל דיכאון), או מחלה (למשל אסתמה). אינסומניה היא בין הבעיות הפסיכולוגיות השכיחות ביותר, כשנדודי שינה כרוניים משפיעים על כ 9% מהאוכלוסיה. חשוב לציין כי ההגדרה של אינסומניה היא סובייקטיבית. אנשים עם אינסומניה מדווחים כי במהלך הלילה הם אינם ישנים מספיק, מבחינת הכמות או האיכות של השינה (יתכן כי דיווח זה קשור לחוסר אובייקטיבי של שינה). אולם דיווחים אלו על שינה פגומה לא בהכרח משקפים פגיעה אובייקטיבית בשינה. אנשים אלו גם חוששים מהמשמעות של שינה “גרועה” בגלל המחשבה על התוצאות הקטסטרופאליות שעלולות להיות לכך. אנשים עם נדודי שינה נמשכים מדווחים במהלך היום על יכולת מופחתת של ביצוע פעולות יום יומיות, ישנוניות, עייפות, קושי בתפקוד חברתי, קושי להתרכז וקשיי זיכרון. בנוסף, העדרות מהעבודה, שימוש תדיר בשירותים רפואיים (תרופות, רופא משפחה), טיפול תרופתי עצמי ושתיית אלכוהול הינם נפוצים מאוד בקרב אנשים הסובלים מאינסומניה. יש קומורבידיות גבוהה (הפרעות רפואיות שקיימות במקביל) בין אינסומניה והפרעות נוספות כגון דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים. לעיתים רבות “מפחיתים” מהבעיה עצמה ומשייכים אותם לסימפטום של בעיה אחרת (חרדה, דיכאון וכו’). זאת על אף כי הבעיה הינה קשה בפני עצמה ועלולה להוביל להשלכות שליליות משמעותיות. בנוסף, ישנן עדויות רבות המראות כי אינסומניה היא גורם סיכון ואף יכולה להוביל להתפתחות של הפרעות פסיכולוגיות אחרות. בדומה לטיפול בהפרעות חרדה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי באינסומניה נמצא יעיל ביותר ומתמקד בהתנהגויות, הרגלים, דרכי התמודדות ובדפוסי החשיבה המוטעים אשר מנציחים ומשמרים את הבעיה. הטיפול מלווה במעקב רציף אחר דפוסי השינה של המטופל ונערכים שינויים באופן הדרגתי בהתאם להתקדמות הטיפול. לעיתים רבות הפרעות שינה קשורות להפרעות חרדה אחרות וישנן עדויות כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבעיות שינה הינו יעיל גם במקרים אלו.

לקריאת מאמר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בנדודי שינה (אינסומניה) לחצו כאן