למה כדי לעזור לילדים להרדם חשוב להקפיד על סביבת שינה חשוכה

למרות שתגובת דיכוי ההורמון מלטונין באור מאופיינת היטב במבוגרים, מחקרים הבודקים את השפעה זו אצל ילדים הם נדירים. מטרת מחקר שפורסם לאחרונה היתה לבדוק את דיכוי המלטונין כתוצאה מאור בערב בקרב ילדים בגיל הגן.

ילדים בריאים הקפידו על לוח זמנים קפדני של שינה במשך 5 לילות. ביום השישי, ילדים נכנסו לסביבת אור עמום (מתחת ל- 15 לוקס) למשך שעה עד מתן דגימות רוק (ממנה ניתן לבחון רמת מלטונין) בכל 20 עד 30 דקות מאחרי הצהריים ועד 50 דקות לאחר ההליכה לשינה. ביום השביעי, הילדים נשארו בתנאי תאורה עמומים עד שעה לפני השינה, ואז הם נחשפו לגירוי אור בהיר (~ 1000 לוקס) למשך שעה אחת ולאחר מכן נכנסו לתנאי תאורה עמומים. דגימות רוק התקבלו לפני, במהלך, ואחרי חשיפה לאור בהיר והיו מעוגנים יחסית לדגימות שנלקחו בערב הקודם. נמצא כי היה דיכוי חזק של מלטוני בתגובה לגירוי האור הבהיר. רמות המלטונין נותרו נמוכות למשך 50 דקות לאחר הפסקת גירוי האור. יתר על כן, רמות המלטונין לא חזרו ל 50% מאלו שנצפו במצב אור עמום 50 דקות לאחר חשיפה לאור בקרב 7 מתוך 10 ילדים. ממצאים אלו  מראים תגובה חזקה של דיכוי מלטונין המושרה על ידי אור בלדים בגיל הגן. לממצאים אלה יש השלכות על הבנת התפקיד של חשיפת אור בערב בהתפתחות קשיי הרדמות. תוצאות אלו גם תומכות בהמלצות לגבי חשיפה לאור ושיטות היגיינה בשינה בילדות המוקדמת.
כדאי שכשעה לפני הליכה לשינה, הורים יפחיתו את עוצמת האור אליה חשופים הילדים, יורידו מסכים (טלוזיה, טלפון וכו), כך שלא יפגיע בהפרשת המלטונין כפי שהוצג במחקר.
הורים רבים שואלים לגבי השימוש באור במהלך הלילה. ההמלצה היא שאם משאירים אור כדאי להשאיר את מקור האור קרוב לרצפה שלא יאיר על עיני הילדים.

דרג את זה

השארת תגובה