חרדת אסלה, עצירות, התלכלכות ( אנקופרסיס) - טיפולים חדשניים

  ד"ר ברוך קושניר

  "ללכת לשירותים -  עניין טבעי ויומיומי לרוב הילדים, הפך במשפחה שלנו לסיוט". כך מספרת נילי אמא של תום (בן 5). "תום התפתח מהר לגילו. הוא נגמל מפיפי בחיתול בארבעה ימים. גם את הגמילה מקקי בחיתול היה נדמה כי הוא עובר נהדר. אבל פתאום ללא שום סיבה נראית לעין הוא סירב לעשות קקי בסיר או בשירותים.הוא החל להתאפק במשך ימים והייתה לו יציאה רק כשזה כבר פשוט ברח לו בבגדים.  ניסינו הכל: לחזור לחיתול, לעשות באמבטיה, בחצר, לפתות במתנות, פנינו לייעוץ פסיכולוגי. לכל מקום שיצאתי איתו לקחתי בגדים להחלפה והיו הרבה רגעים מביכים. הבעיה נמשכה כמעט שנתיים וגרמה לכל המשפחה סבל רב".

 התופעה הבולטת ביותר באנקופרסיס היא הימנעות קיצונית מישיבה על האסלה לשם ביצוע יציאה. מעבר לכך, הבעיה באה לידי ביטוי במגוון אופנים: התעקשות ליציאות בחיתול בלבד,  יציאות בבגדים תוך כדי הסתתרות בפינת הבית או בחצר, עצירות מתמשכת של מספר ימים, התלכלכות בבגדים עם בקשת עזרה מיידית, התלכלכות בבגדים תוך התעלמות מהלכלוך ומהריח במשך זמן רב, אפילו מספר שעות. התופעה עלולה להתרחש בבית בלבד והיא יכולה להופיע גם  בגן או בבית הספר.

 מתוך עבודה שנעשתה עם מאות ילדים בשנים האחרונות נראה כי מדובר באוכלוסיית ילדים רגילים ובריאים לחלוטין, המתפקדים היטב בתחומי חייהם השונים. תכונת האופי היחידה המשותפת לרובם היא נטייה לעקשנות. ברוב המקרים הבעיה  היא ראשונית (מתמשכת מאז הלידה ) ואינה נובעת מטראומה, טעויות של ההורים  בהקניית הרגלי ניקיון או  מאיזושהי סיבה אחרת, ברורה ונראית לעין.

 רוב ההורים מנסים להגיע לפתרון הבעיה באמצעות ספרים ,קלטות והתערבויות טיפוליות מקצועיות.  באותם מקרים בהם התערבויות אלה אינן מצליחות, קיימת תחושה של תסכול רב, כעס, עגמת נפש ,ייאוש וחוסר אונים הן אצל ההורים והן אצל הילדים ( למרות שילדים רבים אינם מבטאים רגשות שליליים אלה).

 אין נתונים מדויקים על שכיחות הבעיה באוכלוסיה, אך אין עוררין על כך שהמצוקה אצל המתלוננים היא קיצונית.

 על בסיס עשר שנות מחקר מעמיק , פותח במרפאתנו מודל תיאורטי להבנת מרכיבי הבעיה ונגזרו   ממנו  שיטות טיפול ייחודיות המביאות מזור לבעיה.

 המודל התאורטי מאפיין את הבעיה ,בדרך כלל  ,על פי הנקודות הבאות: 

  1. מדובר בילדים רגילים לחלוטין המתפקדים היטב בתחומי חייהם השונים.
  2. אין ברקע אירועים טראומטיים הקשורים בישיבה על האסלה.
  3. אין ברקע טעויות של ההורים בהקניית הרגלי ניקיון.
  4. שיטות שגרתיות של הצעת פרסים, הקראת סיפורים , שכנועים ושידולים לא הביאו לפתרון.
  5. שימוש בחומרים מרככי צואה למיניהם ( שמן פרפין, אבילק וכיוב"ז ) לא נמצאו יעילים.
  6. בדרך לא מוסברת, התפתחה אצל הילד חרדה והימנעות קיצונית מביצוע יציאה על האסלה או על הסיר. החרדה הינה בעיקרה בעלת אופי פיזיולוגי. מבחינה מחשבתית, הילד מגלה הבנה ורצון להתפנות על האסלה ואף מבטיח כי יעשה זאת " מחר ".
  7. הילד עצמו , בתוך תוכו, סובל ונשלט על ידי החרדה, מודע ומתוסכל מההבדל בינו לבין ילדים אחרים בני גילו, אך לא מסוגל לגייס את הכח להתגבר.
  8. מתוך כך, הפתרון חייב לאפשר לילד, באופן פיזי, לחוות את החוויה של יציאה על האסלה , להנות מתחושת השיחרור ולהיווכח שלא נגרם לו כל נזק.
  9. האמצעי, טיפול התנהגותי, מתוכנן היטב , המיועד לספק את החוויה המתקנת ולהכחיד את החרדה המשתקת.

הגישה הטיפולית מבוססת על הנקודות הבאות: 

  • אבחון מדוקדק
  • התאמת ההתערבות הטיפולית ההתנהגותית לאופי הייחודי של הבעיה..
  • הדרכת ההורים,תמיכה וליווי .

שיטות הטיפול מיועדות להביא  את הילד להתנסות חווייתית אשר תכחיד את החרדה העומדת  מאחורי הבעיה.

 

מרפאות ד"ר ברוך קושניר – הרטבת לילה. בעיות ביציאות. גמילה מחיתולים.

מוקד מידע וזימון תורים ארצי: 03-6255255

www.kushnir.co.il

www.aslaksuma.co.il

www.facebook.com/kushnirhelp

אפליקציה לסמארטפונים :    "האסלה הקסומה"

לינק לאפליקציה

לינק לשאלון אנקו

לינק להרטבה